זה רק כסף

19 דצמבר 2013

“זה בסדר שאביא לך לתחנה כשאחזור בערב?”

הנהג: “שאחכה לך ליד התחנה כל הערב?!”

“אשאיר אצל הסדרן, לא מוצא, היה לי מאה שקל."

שתי נשים פותחות ארנק, משלמות לנהג.

אישה שלישית אומרת, “מרגש.”

22 אוקטובר 2014

אתמול, לראשונה מזה זמן רב

נסתרה המחשבה שהארץ מלאה חאפרים, שאבד לנצח מוסר העבודה.

שלושה עובדים באו להתקין סורג שקוף – כן יש דבר כזה – וממש לא עבודה גדולה.

לא צעקו, לא רבו ביניהם, לא לכלכו -וגמרו את העבודה בתוך רבע שעה כשהם מתואמים ביניהם כמו תזמורת שלא צריכה בכלל מנצח.

שאלו על שקית ניילון, אספו כל גרגר פסולת/אבק/אשפה – ויצאו בנימוס, נוטלים עמם את השקית.

רק אשלים את פרויקט הביצורים ואוציא דף לקחים: "איך להגן על ביתך מפני פורצים וגנבים."

7 באוקטובר

לפני שעות אחדות קיבלתי טלפון ממכון מחקר סטטיסטי כלשהו שרצה לדעת את מידת שביעות הרצון שלי ממשטרת ישראל.

התבקשתי להשיב על כל שאלה בספרת דירוג בין 1 ל-7. כששמע כל הזמן "1" כמעט שרק ומיד הוסיף, "גם לי פרצו לדירה והמשטרה התנהגה על הפנים." אמרתי לו שהבעיה אינה רק במשטרה אלא בכלל העדר האיכפתיות לבטחון האזרחי, חוסר תקציבים ראויים לכוח אדם ולחינוך ורווחה.

בלי מחקר סטטיסטי אני יכולה לומר: איפה שלא תזרקו אבן, תגיעו לדירה או בית שפרצו אליו והפכו את חיי המקום למדמנה.

5 באוקטובר 

העדר הבטחון בבית. פשע הפריצות לבתים שהופך את 'ביתי הוא מבצרי' לבדיחה.

אצלך עוד לא פרצו? זה יגיע. והמשטרה מתפקדת על תקן פקיד קבלה של חברת ביטוח.

#יומןתלאביבי