לא יכולה להבליג יותר מרוב רוגז
לאן שאני לא מצלצלת, איפה שאני לא מדברת, כשמבקשת שיזדהו עונים לי, “לילך.”
לילך? אולי תפסיקו כבר?! יש כל כך הרבה שמות בתנ”ך ובשאר הספרים אז מה נטפלתם דווקא ללילך.
רק בשביל להרגיז אותי עושים המונים יד אחת ודבקים ב’לילך.’
וזהו עוד כלום. ברוח החד-מיניות בשמות, לא ירחק היום ונפגוש בנים לילכים לרוב. מספיק שאחד יתחיל, אם טרם.
מנגד
סמוך ללידת בתי הקטנה, ראה אור הספר ‘ימי ציקלג’ של ס. יזהר. האם מלמדים אותו או עליו בבתי הספר? הם יושבים שם במשלט בודד במשך איזה אלף דפים פלוס מינוס וביניהם אישה נערה, פלמ”חניקית כמו כולם, ג’ינג’ית. גיבורה. אליה בסתר לב או בגלוי נוהים כיסופי הגיבור. לא זוכרת את הסוף. אף כי לא היה לי כל סיכוי לכך, נורא רציתי ילד/ה ג’ינג’ית. אל ילד ג’ינג’י נכספתי בסתר לב כשהייתי בגן הילדים שם ברומניה, בה פרחו ונותרו עצי הלילך הקסומים. למרבה הצער. מי יביית אותם בתל אביב?
חזרתי מבית החולים עם התינוקת וכל מי ששאל בקיבוץ לשמה, הגיב בחיוך ענק, “לילך? איזה שם יפה! מיוחד!" מהר מדי עברה השמועה והקיפה ארץ.
אבל אני אופטימית. זה יעבור. אנחנו לא אירופאים או אמריקאים. אף לילך לא תקרא לילדה ‘לילך II’ .
ובדור השלישי כבר לא יקראו בשם הסבתא. מקסימום יעלו שמו מן התנ”ך החדש: ‘אקזיט’ ו’אקזיטה’. כאלה.
אם לא שמות מ’נופי הנפש’ ,הספר שבו כל סופרת מספרת על משמעות השם שלה והשפעתו על הסביבה ועל הבחירות שלה בחיים.
0 views0 comments