שרית וינו-אלעד קוראת ושרה מתוך "בארץ לא ידעתי".
קטע רביעי של סרט התעודה.
צולם בצוותא, צהרי יום שישי, ה-5 בינואר 2007
רב שיח לכבוד "בארץ לא ידדעתי/רומן רב-קולי"
שרת וינו-אלעד שרה שיר שהתגלה בספר ולאחר מאמצי בילוש נמצאו עקבותיו בקיבוץ שער הגולן.
קורינה:
כשצילצלתי לשרית וינו-אלעד השיבה בקול חם, מכל הלב.
כששמעה את הסיפור אמרה, "בשבוע שעבר נודע לי על מות אדם מוכר ויקר.
הדבר הראשון שעלה בדעץח היה שיר. כמו בספר."
רותי בארי זכרה שהשיר חובר בהשומר הצעיר, על ידי החניכים.
כאשר נודע לה שיקראו באירוע את הקטע של השיח עמה ויושר השיר, סיפרה על כך לחברות ואז התחוור שהשיר הוא קטע מהצגה שכתב יוסף נצר, שהיה חבר שער הגולן ובשנים ההם מדריך בתל-אביב.
בארכיון שער הגולן ידעו למצוא את מלות השיר המדוייקות.
וממש ביום האחרון שלפני האירוע, הגיע בפקס דף עם התווים של השיר.
כך שרית יכלה להכיר את השיר המדוייק.
אלא ששרית, ברגישות אמנותית מופלאה, שרה את השיר ברגש עצב, אבל, כמי שזוכרת - והרעידה לבבות.
תודה שרית.
בשיחות הטלפון עמה שמעתי קול מתוק של תינוקת.
שרית באה עמה לצוותא. רגע לפני שנכנסו שתיהן זכינו לראות פנים מלאכיות של תינוקת מאושרת, ישנה כמו אין המולת אנשים סביבה.
כמונו גם טנא, מנכ"ל צוותא, היה נפעם ומלא הערכה על כי במזג האוויר הקשה, שרית באה עם בתה בעגלה כמו מובן מאליו, בלי גינוני הדיווה שהיא אכן הינה, ושרה, כמו כל המשתתפים באירוע, כמו לילי גלילי המנחה שנראית לשניות אחדות בסוף הקטע - בהתנדבות.